ת"ר יתום שבא לישא, שוכרין לו בית, ומציעין לו מטה וכל כלי תשמישו, ואחר כך משיאין לו אשה, שנאמר(דברים טו) די מחסורו אשר יחסר לו
די מחסורו - זה הבית. אשר יחסר - זה מטה ושלחן. לו - זו אשה. ו
וכן הוא אומר (בראשית ב) אעשה לו עזר כנגדו. ו
תנו רבנן: די מחסורו - אתה מצווה עליו לפרנסו. ו
ואי אתה מצווה עליו לעשרו . ו
אשר יחסר לו- אפילו סוס לרכוב עליו
ועבד לרוץ לפניו. ו
אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו . ו
פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלשה מילין. ו
Our
rabbis taught: an orphan boy than comes to be married, they rent for
him a house, and make him a bed and all kinds of furnishings, and
afterwards they marry him off to a wife, as it is said (Devarim 15:8)
"enough for what he needs, for him that which he lacks." "What he
needs"- this is a house. "That which he lacks"- this is a bed and a
table. "for him"- this is a wife. Just as it says, (Bereshit 2:18) "I
will make for him a fitting helper."
Our
rabbis taught: "What he needs"- you are commanded to provide for him.
But you are not commanded to enrich him. "That which he lacks"- even a
horse for him to ride and a servant to run before him. It was said of
Hillel the Elder that he acquired for one poor man, a son of wealthy
parents, a horse to ride on and a servant to run before him. One day, he
could not find a servant to run before him, and he (Hillel the Elder)
ran before him for three miles.
What does this text say about the obligations to a person in need? What are obligated to give, and what are we not obligated to give? Is it clear or not? Finally, what does the example of Rabbi Hillel teach us?
